שולחן עבודה של עורך דין עם מחשב נייד שמציג אתר לעורך דין, פנקס וכוס קפה

אתר לעורך דין: מה חשוב שיהיה בו ומה אסור לפרסם

עודכן לאחרונה:

אתר לעורך דין טוב עונה על שלוש שאלות תוך שניות: במה אתם מטפלים, למה כדאי לסמוך עליכם ואיך יוצרים קשר. מעבר לזה, אתר של עורך דין כפוף לכללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין, ולכן חלק מהפתרונות השיווקיים הרגילים באתרי עסקים פשוט לא מתאימים לו.

מה חייב להיות באתר של עורך דין?

האתר צריך לכלול ארבעה יסודות: עמוד בית שמסביר מי אתם ומה תחום העיסוק שלכם, עמוד נפרד לכל תחום עיסוק מרכזי, עמוד אודות עם פרטי הכשרה, ופרטי קשר שאפשר לפעול לפיהם בלחיצה אחת. מי שמגיע לאתר של עורך דין בדרך כלל נמצא במצב לחוץ, ולכן הוא לא יחפש הרבה זמן.

עמוד מה הוא עושה מה מכניסים בו
עמוד הבית מסביר תוך שניות במה מטפלים משפט פתיחה ברור, תחומי עיסוק, כפתור יצירת קשר
עמוד לכל תחום עיסוק עונה לחיפוש ספציפי בגוגל למי מתאים, שלבי ההליך, שאלות נפוצות
אודות בונה אמון השכלה, שפות, תפקידים מקצועיים, תמונה אמיתית
צור קשר מאפשר פנייה מהירה טלפון, וואטסאפ, כתובת, טופס קצר, שעות מענה
מאמרים מראה הבנה ומביא חיפושים הסברים כלליים על הליכים נפוצים
מדיניות פרטיות והצהרת נגישות עמידה בדרישות החוק מה נאסף בטופס ואיך יוצרים קשר בנושא נגישות

העיקרון דומה לזה שמתואר במאמר על אתר לפי תחום עיסוק: כל סוג עסק צריך להתחיל מהשאלה מה הלקוח מחפש, ורק אחר כך לעצב.

מה כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין אומרים על אתר?

האתר של עורך דין נחשב פרסומת, והוא כפוף ל"כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001". הנוסח המעודכן שפורסם במאגרי החקיקה הוא מ-2023. הכלל הבסיסי הוא שפרסומת לא תטעה את הציבור ולא תפגע בכבוד המקצוע.

הנה מה שעולה מהכללים בהקשר של אתר אינטרנט:

  • פרסומות של אחרים: אתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים. כלומר אין באנרים של ספקים או של משרדים אחרים.
  • תחומי עיסוק: מותר לפרט את תחומי העיסוק של עורך הדין ושל המשרד.
  • שכר טרחה: בטקסט חופשי שמציע שירותים משפטיים אסור להתייחס לשכר הטרחה.
  • המלצות: מותר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שאין בהם רושם מטעה.
  • תמונות: תמונה של לקוח או של עובד דורשת הסכמה בכתב, שמבהירה שהיה חופשי לסרב ושמתן השירות לא הותנה בפרסום.
  • טפסי פנייה: מותר טופס פנייה מקוון לייעוץ משפטי, בכפוף לחוק הגנת הפרטיות.
  • קישורים: מותר לקשר רק לאתרים שקשורים ישירות לעיסוק המקצועי, ולא לאתרים לקטינים או כאלה שפוגעים בכבוד המקצוע.
  • חלונות קופצים: הכללים מוציאים מהמותר גם פרסום בדרך של חלונות קופצים.

הכללים מתירים פרסום באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים, אך אוסרים תוכן אלים, פורנוגרפי או בלתי חוקי וכן פרסום שפוגע בכבוד המקצוע. בין היתר זה אומר שגם תוכן שמופיע ברשת חברתית של המשרד, ולא רק באתר עצמו, כפוף לאותן מגבלות, ולכן כדאי לבדוק יחד את כל הנכסים הדיגיטליים של המשרד ולא רק את האתר.

הכללים מתעדכנים מדי פעם, ולכן לפני השקה כדאי לתת לעורך הדין עצמו, או לגורם שמלווה אותו באתיקה, לעבור על הנוסח העדכני באתר הלשכה.

סיכום כללי הפרסומת לאתר של עורך דין: פרסומות של אחרים אסורות, אין להתייחס לשכר טרחה בטקסט שיווקי, המלצות מותרות ללא רושם מטעה, תמונת לקוח דורשת הסכמה בכתב וטופס פנייה מותר בכפוף לחוק הגנת הפרטיות.
מה הכללים אומרים על אתר של עורך דין

איך בונים עמוד תחום עיסוק שמביא פניות?

עמוד תחום עיסוק הוא העמוד שרוב המבקרים ינחתו עליו מגוגל, ולכן הוא צריך לענות על השאלה שהקלידו. עמוד אחד לכל תחום, עם כותרת שמתארת את הבעיה של הלקוח ולא רק את שם התחום, עובד טוב יותר מעמוד יחיד שמונה עשרה תחומים ברשימה.

מבנה שכדאי לאמץ בכל עמוד:

  1. פסקה פותחת שמסבירה באיזה מצב אפשר לפנות ובמה אתם מטפלים.
  2. הסבר קצר על שלבי ההליך הרגיל, בלי להבטיח תוצאה.
  3. אילו מסמכים כדאי להכין לפני הפנייה הראשונה.
  4. שאלות ותשובות על נושאים שלקוחות שואלים שוב ושוב.
  5. כפתור יצירת קשר גלוי, שנשאר זמין גם בגלילה בנייד.

כדאי להימנע מניסוחים כמו "הטוב ביותר" או "מספר אחת", שיכולים להיחשב הטעיה. תיאור עובדתי של הניסיון, כמו השכלה, שנות עיסוק בתחום ותפקידים מקצועיים, בטוח יותר ומשכנע יותר.

איך בונים אמון באתר בלי לפגוע בחיסיון ובכללים?

אמון באתר של עורך דין נבנה מפרטים אמיתיים: מי אתם, מה הכשרתכם ואיך מתנהל הטיפול. שתי מגבלות מרכזיות מכתיבות כאן את הדרך: חובת הסודיות כלפי לקוחות, והכלל שאוסר רושם מטעה.

  • תמונה אמיתית של עורך הדין: תמונות סטוק של בית משפט ומאזניים הן כבר קלישאה, ומבקרים מזהים אותן מיד.
  • המלצות אמיתיות: אם משתמשים בהמלצות, מציגים רק כאלה שניתנו בהסכמה ולא מבודדים משפט שמשנה את המשמעות. כדאי להסתפק בשם פרטי או בלי שם, בהתאם להסכמה.
  • תיאורי מקרים כלליים: מסבירים סוג הליך ושלביו, בלי פרטים שמזהים לקוח.
  • שקיפות בתהליך: מה קורה אחרי הפנייה, תוך כמה זמן חוזרים ללקוח ומי מטפל בתיק.
  • אתר מהיר ומאובטח: דף שנטען לאט או מציג אזהרת אבטחה פוגע באמון עוד לפני שקראו משפט.

גם חוויית משתמש באתר חשובה כאן במיוחד, כי אצל עורך דין החוויה הראשונה היא לרוב גם ההחלטה אם לפנות.

איך נראה טופס פנייה מתאים לאתר של עורך דין?

טופס פנייה טוב קצר, ומבקש רק מה שנדרש כדי לחזור ללקוח: שם, טלפון ושדה חופשי לתיאור קצר. כל שדה נוסף מקטין את מספר הפונים שמסיימים למלא אותו.

בטופס של עורך דין יש שני דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם. ראשית, מה שנכתב בו הוא מידע אישי, ולכן יש להפנות למדיניות פרטיות ולהסביר מה נעשה בנתונים. שנית, כדאי לבקש מהפונים לא לצרף מסמכים ופרטים רגישים בטופס הראשוני, ולהסביר שהפרטים המלאים יימסרו בשיחה.

לפי חוק הגנת הפרטיות, כשפונים לאדם כדי לקבל ממנו מידע אישי שיישמר במאגר, צריך לצרף לפנייה הודעה. ההודעה מפרטת אם חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצון ובהסכמה, לשם מה המידע מבוקש, מי בעל השליטה במאגר ואיך יוצרים איתו קשר, למי המידע יימסר ולאילו מטרות, ואת זכות העיון והתיקון. בפועל, משפט קצר מתחת לכפתור השליחה עם קישור למדיניות הפרטיות מכסה את רוב הנקודות האלה, ומומלץ שעורך הדין או היועץ שלו יאשרו את הניסוח.

גם דרכי הפנייה האחרות צריכות להיות ברורות: כפתור חיוג בנייד, קישור לוואטסאפ וכתובת עם קישור לניווט. אפשר ללמוד על ניתוח נתוני הפניות ועל ניסויים קטנים במאמר על שיפור שיעור המרה באתר עסקי.

מה לגבי נגישות ותחזוקה?

אתר של עורך דין משרת גם אנשים עם מוגבלויות, ובמקרים רבים חל עליו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מה שחל על אתר ספציפי תלוי בסוג השירות ובמבנה העסק, והפרטים מפורטים במאמר על חובת הנגשת אתר.

בפועל כדאי לוודא שהאתר כולל הצהרת נגישות, ניווט במקלדת, ניגודיות טובה בין טקסט לרקע ותיאור לתמונות. תחזוקה שוטפת חשובה גם היא: מידע שפג תוקפו, כמו כתובת ישנה או מאמר על חקיקה שהשתנתה, יוצר רושם של משרד שלא זמין.

מומלץ לקבוע מראש מי אחראי על האתר אחרי ההשקה: מי מעדכן מאמרים, מי עונה לפניות שמגיעות דרך הטופס ובאיזה זמן, ומי בודק אחת לתקופה שהקישורים, הטלפונים והכתובות עדיין נכונים. פנייה שנשארת ללא מענה כמה ימים שווה פחות מאתר פשוט עם מענה מהיר, ולכן כדאי לבדוק בעצמכם את תהליך הפנייה, מהמילוי בנייד ועד ההודעה שמגיעה לתיבת המייל.

אילו טעויות נפוצות כדאי להימנע מהן?

רוב הטעויות באתרים של עורכי דין נובעות מהעתקת פתרונות שיווקיים מתחומים אחרים. הנה הנפוצות:

  • הבטחת תוצאות או שכר טרחה: ניסוחים כמו "נזכה אתכם בפיצוי" או הצעות מחיר בטקסט השיווקי נוגדים את הכללים והמבקרים מגיבים אליהם בחשדנות.
  • עמוד אחד לכל התחומים: גוגל ומבקרים מעדיפים עמודים ממוקדים.
  • טקסט מועתק: טקסט משפטי שהועתק ממשרד אחר פוגע בקידום ובאמינות.
  • שפה משפטית כבדה: לקוחות רוצים להבין, לא להתרשם.
  • פרטי קשר מוסתרים: טלפון שצריך לחפש בתחתית הדף מאבד פניות.
  • באנרים של גורמים אחרים: גם מודעות שמניבות הכנסה אסורות באתר של עורך דין.

אם אתם בוחרים מי יבנה את האתר, שווה לשאול אם יש לו ניסיון באתרים שמוגבלים בכללי פרסום, ואיך הוא מתייחס לשאלות שמופיעות ברשימה איך לבחור חברת בניית אתרים.

שאלות נפוצות

האם עורך דין רשאי לפרסם באתר המלצות של לקוחות?

לפי כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) בנוסח המעודכן, מותר לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שאין בהם רושם מטעה. כדאי לוודא את הנוסח העדכני מול הלשכה.

האם מותר לציין שכר טרחה באתר של עורך דין?

בטקסט חופשי שמציע שירותים משפטיים הכללים אוסרים התייחסות לשכר הטרחה, ולכן לא מציגים בו מחירים או הבטחות בנושא.

אילו עמודים חייבים להיות באתר לעורך דין?

עמוד בית, עמוד לכל תחום עיסוק, עמוד אודות, עמוד יצירת קשר, מדיניות פרטיות והצהרת נגישות. מאמרים כלליים מוסיפים אמינות ותנועה מגוגל.

האם אפשר לפרסם תמונה של לקוח באתר?

רק בהסכמה בכתב של הלקוח, שמבהירה שהיה חופשי לסרב ושמתן השירות לא הותנה בפרסום התמונה.

האם מותר לשים באנרים של אחרים באתר של עורך דין?

לא. הכללים קובעים שאתר של עורך דין לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים.

מקורות

חברת HIGH QUALITY SITES – חברת בניית אתרים, אם אתה מעוניין בפתיחת אתר אינטרנט תדמיתי, חנות אינטרנטית  או עמוד נחיתה מוזמן לפנות אלינו  077-231-8630 נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה בכל תחום בניית אתרים.

מאמרים אחרונים בנושא בניית אתרים
דילוג לתוכן
דוא״ל: [email protected]