חובת הנגשת אתר היא חובה חוקית בישראל: אתר שנותן שירות לציבור, או מידע על שירות, צריך לעמוד בתקן הישראלי ת״י 5568 ברמה AA ולפרסם הצהרת נגישות. עסקים קטנים מאוד, כמו עוסק פטור או עסק שמחזורו עד 100,000 ₪ בשנה, פטורים מהחובה. אתר שלא עומד בה חשוף לצו נגישות מטעם הנציבות ולתביעה בפיצוי ללא הוכחת נזק, שתקרתו בחוק היא 50,000 ₪ צמודים למדד.
מה קובעת חובת הנגשת אתר בישראל?
החובה נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומתקנות ההתאמות לשירות, ובעיקר תקנות 35א ואילך שעוסקות באתרי אינטרנט. החובה נכנסה לתוקף ב-26 באוקטובר 2017.
התקן שלפיו בודקים אתר הוא ת״י 5568, התקן הישראלי שמבוסס על הנחיות WCAG הבינלאומיות של ארגון W3C. הרמה הנדרשת היא AA, כלומר רמה בינונית שמכסה את רוב החסמים הנפוצים בגלישה. התקן עודכן בשנים האחרונות, ולכן כדאי לוודא מול הנוסח המעודכן של התקן והתקנות איזו גרסה עומדת בבסיס הבדיקה.
האכיפה בידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ובנוסף כל אדם עם מוגבלות וארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות יכולים לפנות לבית המשפט.
מי חייב להנגיש אתר ומי פטור?
חייב להנגיש אתר מי שנותן שירות לציבור דרך האתר או מפרסם בו מידע על שירות שהוא נותן. החובה תלויה גם במחזור העסקי ובגיל האתר, ולכן קיימות קבוצות פטורות.
| מצב | האם יש חובה? |
|---|---|
| עוסק פטור, או מחזור שנתי עד 100,000 ₪ | פטור מלא מהנגשת אתר |
| אתר חדש (שהחל לפעול אחרי אוקטובר 2017) של עסק עם מחזור שנתי מעל 100,000 ₪ | חובה להנגיש |
| אתר קיים (שפעל לפני 26.10.2017) של עסק עם מחזור שנתי ממוצע של עד מיליון ₪ | פטור זמני לשלוש שנים, שאפשר לחדש |
| גוף ציבורי, רשות או חברה גדולה | חובה להנגיש |
| אתר שלא ניתן להנגישו בפועל בגלל נטל כבד מדי | אפשר להגיש לנציבות בקשה לפטור |
הסכומים בטבלה מבוססים על תקנה 35ו בתקנות ההתאמות לשירות, והמחזור נבחן כמחזור ממוצע. פטור זמני שהיה קיים בעבר לעסקים עם מחזור של עד 300,000 ₪ פג באוקטובר 2020. לפני שמחליטים שאתם פטורים, בדקו את הנוסח המעודכן של התקנות.
דוגמה: שני עסקים, שתי תשובות
עסק של מעצבת פנים עם מחזור של 80,000 ₪ בשנה ואתר תדמית שהוקם ב-2026 נמצא מתחת לסף של 100,000 ₪, ולכן פטור. עסק של מכון הדרכה עם מחזור של 250,000 ₪ שמקים באותה שנה אתר שנותן מידע על שירותיו עובר את הסף, ולכן חייב להנגיש.
מה הסנקציות על אתר לא נגיש?
הסנקציה הנפוצה ביותר היא תביעה אזרחית בפיצוי ללא הוכחת נזק. תקרת הפיצוי בחוק היא 50,000 ₪, והיא צמודה למדד ומתעדכנת אחת לשנה, כך שהסכום בפועל גבוה יותר. לצדה עומד צו נגישות של הנציבות, והפרתו היא עבירה שדינה קנס.
| הסנקציה | מי מפעיל אותה | מה היא אומרת |
|---|---|---|
| תביעת פיצויים | אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות | תקרה של 50,000 ₪ צמודים למדד, בלי צורך להוכיח נזק |
| צו נגישות | נציבות שוויון זכויות | הוראה לבצע את ההנגשה בתוך לוח זמנים שנקבע |
| הפרת צו נגישות | הליך פלילי | עבירה שדינה קנס, וקנס נוסף על כל יום שההפרה נמשכת |
יש גם נקודה שמגינה על בעלי אתרים: לפי החוק, אם הוצא נגדכם צו נגישות ואתם ממלאים אחריו בלוח הזמנים שנקבע בו, בית המשפט לא יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק על אותה הפרה.
מה צריך להיות באתר נגיש בפועל?
אתר נגיש הוא אתר שאדם עיוור, חירש, עם מוגבלות מוטורית או עם לקות קשב וריכוז יכול להשתמש בו בלי עזרה. התקן מתרגם את העיקרון הזה לדרישות טכניות שאפשר לבדוק.
- טקסט חלופי לתמונות: כל תמונה שמעבירה מידע מקבלת תיאור שקורא מסך יכול להקריא.
- ניווט במקלדת: אפשר להגיע לכל תפריט, כפתור וטופס בלי עכבר, ורואים איפה הסמן נמצא.
- ניגודיות צבעים: לטקסט רגיל נדרש יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 מול הרקע.
- טפסים ברורים: לכל שדה יש תווית, והודעות שגיאה מסבירות מה לתקן.
- מבנה כותרות הגיוני: כותרות מסודרות בהיררכיה כדי שאפשר יהיה לדלג ביניהן.
- כתוביות ותמלול: לסרטונים עם קול מוסיפים כתוביות, ולהקלטות שמע מוסיפים תמלול.
את רוב הדרישות האלה קל יותר לשלב כשבונים אתר מההתחלה מאשר כשמתקנים אתר קיים. תוכלו לקרוא על הליך ההנגשה אצלנו בעמוד הנגשת אתרים.
מהי הצהרת נגישות ומה כותבים בה?
הצהרת נגישות היא עמוד באתר שמפרט אילו התאמות בוצעו, מה עדיין לא נגיש ואיך יוצרים קשר עם אחראי הנגישות. החובה לפרסם אותה חלה על מי שחייב בהנגשה, ומי שפטור בשל מחזור כדאי שיבדוק מול נוסח התקנות אם עליו לפרסם הצהרה שמציינת את הפטור. נציבות שוויון זכויות מפרסמת תבנית לדוגמה ב-gov.il.
מעבר להתאמות שבוצעו ולפרטי האחראי על הנגישות, שהתקנות דורשות, הצהרה טובה כוללת:
- רמת התקן שהאתר עומד בה ותאריך הבדיקה האחרונה.
- רכיבים או עמודים שעדיין לא נגישים, ומתי מתוכנן לתקן אותם.
- שם, טלפון וכתובת דוא״ל של האחראי על הנגישות.
הצהרה חייבת להיות נכונה. אם כתוב בה שהאתר עומד בתקן כשהוא לא, ההצהרה עצמה הופכת לבעיה. דוגמה לעמוד כזה אפשר לראות בהצהרת הנגישות של האתר הזה.
איך בודקים בעצמכם אם האתר נראה נגיש?
לפני שפונים לבודק מקצועי, אפשר לעשות בדיקת מצב קצרה שתראה אם יש בעיות גלויות. היא לא מחליפה בדיקה מלאה מול התקן, אבל היא חושפת במהירות את הליקויים הברורים ביותר.
- עברו על האתר עם מקש Tab בלבד: בדקו שהסמן עובר בסדר הגיוני בין הקישורים והכפתורים, שאפשר לפתוח ולסגור תפריט, ושלא נתקעים באמצע טופס.
- הגדילו את הטקסט בדפדפן: אם אחרי ההגדלה התוכן נחתך, חופף או נעלם, יש בעיה בעיצוב המותאם לגדלי מסך שונים.
- עברו על התמונות החשובות: בדקו אם לתמונות שמעבירות מידע, כמו מחירון או מפת הגעה, יש טקסט חלופי.
- מלאו טופס בעצמכם: שלחו טופס יצירת קשר עם שדה חובה ריק, וראו אם הודעת השגיאה ברורה ומופיעה ליד השדה הרלוונטי.
- האזינו לקורא מסך: במחשבים ובטלפונים יש קורא מסך מובנה, ואפשר להקשיב כמה דקות לאופן שבו העמוד הראשי נשמע למי שלא רואה אותו.
אם כבר בבדיקה הקצרה הזו מתגלים כמה ליקויים, סביר שבבדיקה מקצועית יתגלו עוד. כדאי לרשום מה מצאתם, באיזה עמוד ומה חומרת הבעיה, כדי שמי שיתקן את האתר יקבל רשימה מסודרת ולא תיאור כללי.
מי אחראי על הנגישות בעסק?
גם כשההנגשה בוצעה בידי חברה חיצונית, האחריות לאתר נשארת אצל בעל העסק. מומלץ למנות אדם אחד שמכיר את האתר ואת ההצהרה, שמקבל פניות מגולשים ושבודק שתוכן חדש עומד בכללי הנגישות לפני שהוא עולה. הסכם עבודה עם ספק ההנגשה כדאי שיכלול גם בדיקה חוזרת אחרי עדכוני תוכן ואחרי החלפת תבנית או תוסף, כי שינויים כאלה מחזירים לפעמים ליקויים שכבר תוקנו.
איך מתחילים להנגיש אתר, ובאילו טעויות כדאי להימנע?
מתחילים בבדיקה של האתר הקיים מול התקן, ממיינים את הליקויים לפי חומרה ומתקנים קודם את מה שחוסם משתמשים בפועל, כמו טפסי יצירת קשר ותהליך רכישה. אחר כך מפרסמים הצהרת נגישות ומתזמנים בדיקה חוזרת.
- בדקו אם אתם חייבים: מחזור, גיל האתר וסוג השירות.
- הריצו בדיקה אוטומטית וגם בדיקה ידנית עם מקלדת וקורא מסך. כלים אוטומטיים מזהים רק חלק מהליקויים.
- תקנו בקוד ובעיצוב, לא רק בתצוגה.
- פרסמו הצהרת נגישות עם פרטי קשר.
- בדקו מחדש אחרי כל שינוי משמעותי באתר.
הטעות הנפוצה היא להסתפק בסרגל נגישות שמוסיפים לאתר. סרגל כזה משנה גודל גופן או צבעים, אבל הוא לא מתקן תמונות בלי תיאור, טפסים בלי תוויות או ניווט שלא עובד במקלדת.
טעות נוספת היא לשכוח את התוכן שמעלים אחרי ההשקה. תמונה חדשה בלי טקסט חלופי או סרטון בלי כתוביות מחזירים את האתר למצב לא עומד בתקן.
עלות ההנגשה תלויה בגודל האתר ובמצבו. אפשר לראות איך היא משתלבת בתקציב כולו במדריך כמה עולה בניית אתר לעסק, ואת השאלות לשאול חברה שמתחייבת להנגשה תמצאו ב10 שאלות לפני שבוחרים חברת בניית אתרים. מי שמתכנן שיפור כולל של חוויית הגלישה יכול להיעזר גם בעמוד על חוויית משתמש באתר.
שאלות נפוצות
האם כל אתר בישראל חייב בהנגשה?
לא. החובה חלה על אתרים שנותנים שירות לציבור או מידע על שירות, ויש פטור לעוסק פטור ולעסק עם מחזור שנתי ממוצע של עד 100,000 ₪. לאתרים שפעלו לפני אוקטובר 2017 יש גם פטור זמני לשלוש שנים, שאפשר לחדש, כשהמחזור עד מיליון ₪.
מה התקן שלפיו מנגישים אתר בישראל?
התקן הוא ת״י 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG של W3C, ברמה AA. כדאי לוודא את הגרסה העדכנית של התקן והתקנות.
כמה יכול לעלות פיצוי על אתר לא נגיש?
בית משפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. תקרתו בחוק היא 50,000 ₪ צמודים למדד ומתעדכנת אחת לשנה. הנציבות יכולה להוציא גם צו נגישות, והפרתו היא עבירה שדינה קנס.
האם חייבים לפרסם הצהרת נגישות?
כן, מי שחייב בהנגשת אתר חייב גם לפרסם בו הצהרת נגישות עם פירוט ההתאמות שבוצעו ופרטי איש קשר.
האם סרגל נגישות מספיק כדי לעמוד בחוק?
לא בהכרח. הסרגל משנה את התצוגה, אבל התקן דורש גם תיקונים בקוד ובתוכן, כמו טקסט חלופי, תוויות בטפסים וניווט במקלדת.
מקורות
- כל-זכות: הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות
- משרד המשפטים: הנגשת אתרי אינטרנט
- gov.il: בקשה לפטור מביצוע נגישות באתר אינטרנט בשל נטל כבד מדי
- gov.il: תבנית הצהרת נגישות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013
- איגוד האינטרנט הישראלי: כל מה שרצית לדעת על תקנות הנגישות
