אדם בודק אתר עסקי במחשב נייד בניווט מקלדת בלבד, כחלק מבדיקת תקן 5568

תקן 5568 בפשטות: מה בודקים באתר ואיך מתכוננים

עודכן לאחרונה:

תקן 5568 (ת״י 5568) הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, והוא מבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של קונסורציום האינטרנט העולמי (W3C) ברמה AA. בפועל הוא בודק שאדם עם מוגבלות, למשל מי שמשתמש בקורא מסך או מנווט רק במקלדת, יכול לקרוא את האתר, להבין אותו ולהפעיל אותו. בהמשך תמצאו מה בדיוק נבדק, איך מבצעים בדיקה ראשונית לבד ומה עדיין דורש איש מקצוע.

מה זה תקן 5568 ולמה הוא רלוונטי לאתר שלכם?

תקן 5568 הוא מסמך של מכון התקנים הישראלי שמגדיר איך צריך להיראות תוכן דיגיטלי נגיש. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע״ג-2013, מפנות אליו בפרק העוסק בשירותי אינטרנט, ולכן הוא הקנה המידה שלפיו נבדק אתר בישראל.

התקן לא מחליף את השאלה אם אתם חייבים בהנגשה בכלל. התשובה לכך תלויה בסוג השירות, במחזור העסקאות ובמועד העלאת האתר, ואותה תמצאו במדריך על חובת הנגשת אתר: מי חייב, מי פטור ומה הסנקציות. כאן ההתמקדות היא בשאלה השנייה: אם צריך להנגיש, מה בעצם בודקים.

על מה התקן מבוסס ומה משמעות רמה AA?

התקן מתבסס על WCAG 2.0, שמחלקת את הדרישות לשלוש רמות: A, AA ו-AAA. הדרישה לגבי אתרים בישראל היא רמה AA, כלומר גם הקריטריונים הבסיסיים של רמה A וגם הקריטריונים הנוספים של AA. רמה AAA אינה נדרשת.

כל הקריטריונים מאורגנים סביב ארבעה עקרונות, וכדאי להכיר אותם כי כל ליקוי באתר שייך לאחד מהם:

עיקרון השאלה שהוא שואל דוגמאות לבדיקה
ניתן לתפיסה האם כל משתמש יכול לקלוט את התוכן? טקסט חלופי לתמונות, כתוביות לסרטונים, ניגודיות צבעים
ניתן להפעלה האם אפשר לנווט ולהפעיל הכול? ניווט במקלדת, חיווי מיקום ברור, כותרת לכל עמוד
ניתן להבנה האם התוכן וההתנהגות צפויים וברורים? שפת העמוד, תוויות בטפסים, הודעות שגיאה
איתן האם טכנולוגיות מסייעות מפרשות את הקוד נכון? שם ותפקיד לכל רכיב, קוד תקין

מה בודקים באתר בפועל לפי תקן 5568?

הבדיקה עוברת על רכיבי האתר אחד אחד ומשווה אותם לקריטריונים של WCAG 2.0. אלה הבדיקות המרכזיות, עם מספר הקריטריון כפי שהוא מופיע בהנחיות של W3C:

  • טקסט חלופי לתמונות (1.1.1): לכל תמונה שמעבירה מידע צריך להיות תיאור טקסטואלי שקורא מסך יכול להקריא. תמונה דקורטיבית צריכה לסמן שאין בה תוכן.
  • כתוביות לסרטונים (1.2.2): סרטון מוקלט עם קול צריך כתוביות מסונכרנות.
  • ניגודיות (1.4.3): יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 בין טקסט לרקע, ולפחות 3:1 בטקסט גדול.
  • הגדלת טקסט (1.4.4): אפשר להגדיל את הטקסט עד 200 אחוז בלי שתוכן או פעולה ייעלמו.
  • ניווט במקלדת (2.1.1): כל פעולה באתר, מתפריט ועד טופס, ניתנת לביצוע בלי עכבר.
  • חיווי פוקוס (2.4.7): מי שמנווט במקלדת רואה בכל רגע איפה הוא נמצא.
  • כותרת לכל עמוד (2.4.2): כותרת העמוד מתארת את נושאו.
  • שפת העמוד (3.1.1): הקוד מצהיר על השפה, כדי שקורא המסך יבטא נכון עברית ואנגלית.
  • תוויות וטפסים (3.3.2): לכל שדה יש תווית או הנחיה ברורה.
  • שם, תפקיד וערך (4.1.2): כפתורים, תפריטים ורכיבים אינטראקטיביים מזוהים נכון בקוד.
  • מבנה וקשרים בקוד (1.3.1): כותרות, רשימות וטבלאות מסומנות בתגיות המתאימות ולא רק מעוצבות כך, כדי שקורא מסך יבין את מבנה העמוד.
  • צבע כאמצעי יחיד (1.4.1): אסור להסתמך על צבע בלבד כדי להעביר מידע. שדה שגוי שמסומן רק באדום, למשל, לא יובן למי שלוקה בעיוורון צבעים.
  • טקסט בתוך תמונה (1.4.5): כשאפשר, משתמשים בטקסט אמיתי ולא בתמונה שמכילה אותיות, כי טקסט אמיתי אפשר להגדיל, לצבוע מחדש ולהקריא.
  • דילוג על חלקים חוזרים (2.4.1): יש מנגנון, כמו קישור "דלג לתוכן", שמאפשר לעקוף תפריט שחוזר בכל עמוד.
  • מטרת הקישור (2.4.4): טקסט הקישור, לבדו או יחד עם ההקשר שלו, מבהיר לאן הוא מוביל. "לחצו כאן" בלי הקשר לא עומד בכך.
  • זיהוי שגיאות בקלט (3.3.1): כשטופס מזהה שגיאה, הוא מציין איזה שדה שגוי ומתאר את הבעיה בטקסט.

רשימה זו אינה ממצה את כל הקריטריונים, אלא את אלה שחוזרים בבדיקות של אתרים עסקיים. רמה A ורמה AA מורכבות יחד מעשרות קריטריונים, והבודק עובר על כולם, גם אם אתר מסוים לא כולל סרטונים או אנימציות. מי שמזמין בדיקה צריך לוודא שהדוח מפרט כל ליקוי עם מספר הקריטריון והעמוד שבו נמצא, כך שמפתח יכול לתקן אותו בלי לנחש.

אינפוגרפיקה על תקן 5568: נדרשת רמה AA, ארבעה עקרונות, ניגודיות 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול, והגדלת טקסט עד 200 אחוז בלי אובדן תוכן.
תקן 5568 במספרים

איך בודקים בעצמכם אם האתר קרוב לתקן?

בדיקה עצמית לא מחליפה בדיקת מומחה, אבל היא חושפת במהירות את הליקויים הבולטים. חצי שעה מספיקה כדי לקבל תמונה ראשונית.

  1. נווטו עם מקש Tab בלבד. עברו על דף הבית, התפריט וטופס יצירת הקשר. אם אתם לא רואים איפה אתם נמצאים, או שתפריט נפתח רק בריחוף, יש ליקוי.
  2. הגדילו את הדף ל-200 אחוז בדפדפן ובדקו שהטקסט לא נחתך ושהכפתורים נשארים לחיצים.
  3. בדקו ניגודיות של הצבעים המרכזיים באמצעות כלי בדיקת ניגודיות חינמי. אפור בהיר על לבן הוא הכשל הנפוץ ביותר.
  4. הפעילו כלי בדיקה אוטומטי כמו WAVE או Lighthouse בדפדפן. הם מזהים חלק מהליקויים, כמו תמונות ללא טקסט חלופי, אך לא יכולים לשפוט אם התיאור באמת מתאים.
  5. נסו קורא מסך בסיסי, כמו NVDA בחינם במחשב, והאזינו לעמוד הבית. אם הקריאה לא מובנת, גם משתמשים אחרים יתקשו.

כלי אוטומטי לא מספיק כי חלק מהקריטריונים דורשים שיקול דעת אנושי: האם התיאור של התמונה מועיל, האם סדר הקריאה הגיוני, האם הודעת השגיאה מסבירה מה לתקן. לכן בדיקה מלאה כוללת תמיד שלב ידני.

כשמסיימים את הבדיקה העצמית, כדאי לרשום כל ממצא במקום אחד: באיזה עמוד הוא נמצא, איזה קריטריון הוא פוגע בו ומה צריך לשנות. רשימה כזו הופכת תחושה כללית של "האתר לא נגיש" למשימות ברורות שאפשר להעביר למפתח או למעצב. כדאי גם לחזור על אותן בדיקות בטלפון, כי תפריטי מובייל וחלונות קופצים נוטים להתנהג אחרת מאשר במחשב, ולא פעם דווקא שם מתגלים הכשלים החמורים ביותר.

מה עוד נדרש מלבד התאמת האתר עצמו?

בנוסף להתאמות הטכניות, התקנות מחייבות הצהרת נגישות במקום בולט באתר. ההצהרה מפרטת אילו התאמות בוצעו, מציינת דרך ליצירת קשר לפניות בנושא נגישות ומאפשרת למשתמשים לדווח על ליקוי שנשאר. הצהרה חסרה היא פער מול התקנות גם כשההתאמות עצמן טובות.

גם טפסים ומסמכים באתר נכנסים לתמונה. טופס למילוי מקוון ומסמך שהועלה לאתר, כמו קובץ PDF, צריכים להיות נגישים, ולכן קובץ PDF סרוק כתמונה הוא בעיה. דוגמה לניסוח של הצהרת נגישות אפשר לראות בעמוד הנגשת אתרים של החברה.

אילו טעויות נפוצות גורמות לאתר להיכשל בבדיקה?

רוב הכשלים חוזרים מאתר לאתר, והם נובעים מהחלטות עיצוב שנעשו בלי להתחשב בנגישות. אלה הנפוצות:

  • עיצוב שמעדיף מראה על קריאות. טקסט אפור דק על רקע בהיר נראה אלגנטי, אך נכשל בניגודיות 4.5:1.
  • תפריטים וחלונות קופצים שלא נפתחים במקלדת. אלה מרכיבים מותאמים אישית שנבנו בלי תמיכה בטאב ובאנטר.
  • שדות בלי תווית. טקסט שמופיע רק בתוך השדה כ״מקום מילוי״ נעלם ברגע ההקלדה, וקורא מסך לא תמיד מקריא אותו.
  • טקסט חלופי שאינו מתאר דבר. שם קובץ כמו IMG_4021 או שרשרת מילות מפתח לא עוזרים לאיש.
  • הסתמכות על תוסף נגישות בלבד. תוסף שמוסיף כפתור הגדלת טקסט לא מתקן קוד פגום, ולא מחליף עבודה על האתר עצמו.
  • הנגשה חד-פעמית. כל עמוד חדש, באנר או טופס שנוספים לאחר הבדיקה עלולים להחזיר ליקויים.

נגישות קשורה קשר הדוק לחוויית השימוש הכללית: ניגודיות טובה, טפסים ברורים ומבנה עמוד הגיוני משפרים את חוויית המשתמש באתר לכולם, לא רק לאנשים עם מוגבלות.

מתי עדיף להתחיל מהנגשה ומתי מאתר חדש?

אם אתם בונים אתר חדש, הנגשה בשלב העיצוב והפיתוח זולה ופשוטה בהרבה מתיקון בדיעבד, כי הצבעים, מבנה הכותרות והטפסים נקבעים מראש לפי התקן. בשיחה עם חברת בנייה כדאי לשאול במפורש אם האתר ייבנה לפי תקן 5568 ואם תקבלו דוח בדיקה בסיום, וזה אחד הסעיפים ברשימת השאלות לפני שחותמים עם חברת בניית אתרים.

באתר קיים, הדרך הרציונלית היא לבצע בדיקה, לקבל רשימת ליקויים מדורגת ולתקן קודם את העמודים המרכזיים: דף הבית, עמודי השירות וטופס הפנייה. אחר כך עוברים לשאר התוכן, ומוסיפים הצהרת נגישות שמשקפת את המצב האמיתי.

שאלות נפוצות

מה זה תקן 5568?

תקן 5568 (ת״י 5568) הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. הוא מבוסס על WCAG 2.0 של W3C, ברמה AA, ותקנות הנגישות לשירות מפנות אליו.

איזו רמת נגישות נדרשת בתקן 5568?

רמה AA, כלומר גם הקריטריונים של רמה A וגם אלה של AA. רמה AAA אינה נדרשת.

האם כלי בדיקה אוטומטי מספיק כדי לדעת שהאתר עומד בתקן?

לא. כלי אוטומטי מזהה רק חלק מהליקויים, כמו חוסר בטקסט חלופי. שאלות של איכות התיאור, סדר הקריאה וניווט במקלדת דורשות בדיקה ידנית.

מהי הניגודיות הנדרשת בטקסט לפי התקן?

לפי קריטריון 1.4.3 של WCAG 2.0 נדרש יחס של לפחות 4.5:1 בין הטקסט לרקע, ולפחות 3:1 בטקסט גדול.

האם צריך הצהרת נגישות באתר?

כן, התקנות דורשות הצהרת נגישות במקום בולט באתר. היא מפרטת את ההתאמות שבוצעו, דרך ליצירת קשר ודרך לדיווח על ליקוי.

מקורות

חברת HIGH QUALITY SITES – חברת בניית אתרים, אם אתה מעוניין בפתיחת אתר אינטרנט תדמיתי, חנות אינטרנטית  או עמוד נחיתה מוזמן לפנות אלינו  077-231-8630 נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה בכל תחום בניית אתרים.

מאמרים אחרונים בנושא בניית אתרים
דילוג לתוכן
דוא״ל: [email protected]